Michneh Torah/Sefer Hamitsvoth/Sharshei haMitsvoth/8

Chap. 8

הַכְּלָל הַשְּׁמִינִי:

שֶׁאֵין לִמְנוֹת הַשְּׁלִילָה עִם הֲלֹא תַּעֲשֶׂה

דַּע שֶׁהַלָּאו הוּא אֶחָד מִשְּׁנֵי חֶלְקִי הַצִיוּוּי. כְּלוֹמַר: שֶׁתְּצַוֶּה לַמְצֻוֶּוה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר אוֹ שֶּׁלֹא לַעֲשׂוֹתוֹ; כְּגוֹן שֶׁתְּצַוֵּהוּ לֶאֱכוֹל, וְתֹאמַר לוֹ: אֱכוֹל; אוֹ שֶׁתְּצַוֵּהוּ לְהִמָּנַע מֵאוֹכֵל, וְתֹאמַר לוֹ: אֶל תֹּאכַל. אַךְ אֵין בְּשָׂפָה הָעֲרָבִית שֵׁם הַכּוֹלֵל אֶת שְׁנֵי הָעִנְיָינִים הָאֵלֶּה יַחַד; וּכְבָר הִזְכִּירוּ זֹאת בַּעֲלֵי ה־ ''כַּלָאם'' בְּתוֹרַת הַהִגָּיוֹן, וְאָמְרוּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: ''אֲבָל הַצִּוּוּי וְהָאַזְהָרָה אֵין לָהֶם בַּלָּשׁוֹן הָעֲרָבִית שֵׁם הַכּוֹלְלָם, וּלְפִיכָךְ הוּצְרְכוּ לְקָרְאָם גַּם שְׁנֵיהֶם בְּשֵׁם אֶחָד מֵהֶם, וְהוּא: ה־ ''צִיוּוּי''. הִנֵּה נִתְבָּאֵר לְךָ, שֶׁהָאַזְהָרָה וְהַצִּיוּוּי עִנְיָין אֶחָד הֵם. הַמִּילָה הַמְפוּרְסֶמֶת בַּלָּשׁוֹן הָעֲרָבִית הַמְשַׁמֶּשֶׁת לְאַזְהָרָה הִיא מִלַּת ''לא'', וְהָעִנְיָין זֶה עַצְמוֹ מָצוּי בְּלִי סָפֵק בְּכָל לָשׁוֹן, כְּלוֹמַר: שֶׁאַתָּה תְּצַוֶּה לִמְצֻוֶּוה שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה. בָּרוּר אֵפוֹא שֶׁמִּצְוַות עֲשֵׂה וּמִצְוַות לֹא תַּעֲשֶׂה שְׁתֵּיהֶן צִיוּוּי מוּחְלָט: דְּבָרִים שֶׁנִּצְטַוִּוינוּ לַעֲשׂוֹתָם, וּדְבָרִים שֶׁהֻזְהַרְנוּ מִלַּעֲשׂוֹתָם. הַשֵּׁם שֶׁל אֵלֶּה שֶׁנִיצְטַוִּינוּ לַעֲשׂוֹתָם , מִצְוָוה עֲשֵׂה, וְשֵׁם שֶׁל אֵלֶּה שֶׁהוּזְהַרְנוּ עֲלֵיהֶם , מִצְוַות לֹא תַּעֲשֶׂה; וְהַשֵּׁם הַכּוֹלְלָם יַחַד בַּלָּשׁוֹן הָעִבְרִית , גְּזֵרָה, וְכָךְ קוֹרְאִים חֲכָמִים כָּל מִצְוָוה, בֵּין שֶׁתִּהְיֶה עֲשֵׂה אוֹ לֹא תַּעֲשֶׂה: גְּזֵרַת מֶלֶךְ.

אֲבָל הַשְּׁלִילָה הִיא עִנְיָין אַחֵר, וְהוּא; שֶׁתִּשְׁלוֹל נָשׂוּא מִנּוֹשֵׂא, וְאֵין בָּזֶה שׁוּם צִיוּוּי כְּלָל, כְּגוֹן שֶׁתֹּאמַר: לֹא אָכַל פְּלוֹנִי אֶתְמוֹל, וְלֹא שָׁתָה פְּלוֹנִי אֶת הַיַּיִן, וְאֵין זַיְד אָבִי עוֹמַר וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה , שֶׁכָּל זֶה הוּא שְׁלִילָה ו־ [אֲפִילּוּ] רֵיחַ צִיוּוּי אֵין בּוֹ. וְהַמִּילָה שֶׁבָּהּ שׁוֹלְלִים בְּעֲרָבִית לָרוֹב הִיא מִילַת ''מא'', אַךְ שׁוֹלְלִים גַּם בְּמִילַּת ''לא'', וּבְמִילַּת ''לַיְס'', אֲבָל הָעִבְרִים הֲרֵי לָרוֹב שְׁלִילָתָם בְּאוֹתָהּ מִילַת ''לא'' עַצְמָהּ, שֶׁבָּהּ גַּם מַזְהִירִים; וְשׁוֹלְלִים גַּם בְּמִילַּת ''אַיִן'': וּמַה שֶׁמִּתְחַבֵּר אֵלֶיהָ מִן הַכִּינּוּיִים: ''אֵינוֹ'' ו־ ''אֵינָם'' ו־ ''אֵינְכֶם'' וְזוּלָתָם. אַךְ הַשְּׁלִילָה בְּעִבְרִית [הִיא] בְּמִלַּת ''לֹא'' כְּגוֹן אָמְרוֹ: ''וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה'' (דְּבָרִים לד, י); ''לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב'' (בַּמִּדְבָּר כג, יט); ''לֹא תָקוּם פְּעָמִים צָרָה'' (נַחוּם אַ, ט); ''וְלֹא עָמַד אִישׁ'' (בְּרֵאשִׁית מה, א); ''וְלֹא קָם וְלֹא זָע מִמֶּנּוּ'' (אֶסְתֵּר ה, ט); וְכָאֵלֶּה רַבִּים. וְהַשְּׁלִילָה בְּמִלַּת ''אַיִן'' כְּגוֹן אָמְרוֹ: ''וְאָדָם אַיִן'' (בְּרֵאשִׁית ב, ה); ''וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה'' (קַבָּלַת ט, ה) וְזוּלָתָם רַבִּים גַּם כֵּן.

הִנֵּה נִתְבָּאֵר לְךָ הַהֶבְדֵּל בֵּין הַשְּׁלִילָה לְאַזְהָרָה, וְהוּא: שֶׁהָאַזְהָרָה מענין הַצִיוּוּי וְאֵינָהּ אֶלָּא פּוֹעֵל בְּצִיוּוּי, כְּלוֹמַר: כְּשֵׁם שֶׁהַצִּיוּוּי לְעוֹלָם לֶעָתִיד, כָּךְ הָאַזְהָרָה; וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁבַּלָּשׁוֹן יְהֵא הַצִיוּוּי לֶעָבָר , וְכָךְ הָאַזְהָרָה. וְאֵין אֶפְשָׁרוּת לְהַכְנִיס צִיוּוּי ל־ [מִשְׁפָּט] הַגָּדָה וְסִפּוּר, כִּי [מִשְׁפָּט שֶׁל] סִיפּוּר זָקוּק לְנָשׂוּא וְנוֹשֵׂא וְהַצִּיוּוּי דִּיבּוּר שָׁלֵם [בְּעַצְמוֹ], כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בַּסְּפָרִים שֶׁנִּתְחַבְּרוּ לְכָךְ; וְכֵן לֹא תִּכָּנֵס גַּם הָאַזְהָרָה בַּסִּיפּוּר. אֲבָל לֹא כָּךְ הַשְּׁלִילָה , לְפִי שֶׁהַשְּׁלִילָה תִּכָּנֵס בַּסִּיפּוּר וְשׁוֹלֶלֶת בָּעָבָר וּבֶעָתִיד וּבַהוֹוֶה. וְכָל זֶה בָּרוּר מֵעַצְמוֹ עַל יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת. כֵּיוָן שֶׁהַדָּבָר כֵּן , בְּשׁוּם פָּנִים אֵין לִמְנוֹת אֶת הַלָּאוִוין שֶׁהֵם שְׁלִילָה בֵּין מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה. וְזֶה דָּבָר מוּכָח בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין צָרִיךְ עָלָיו מוֹפֵת, זוּלַת מַה שֶׁהִזְכַּרְנוּ עַל בָּרוּר עִנְיָינֵי הַבִּטּוּיִים, כְּדֵי לְהַבְדִּיל בֵּין הָאַזְהָרָה וּבֵין הַשְּׁלִילָה.

אַךְ זוּלָתֵנוּ לֹא יָדַע זֹאת וְהִגִּיעַ לְכָךְ, שֶׁמָּנָה: ''לֹא תֵּצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים'' (שְׁמוֹת כא, ז); וְלֹא יָדַע שֶׁזּוֹ שְׁלִילָה וְלֹא לָאו. וּבִיאוּר הָעִנְיָין כְּמוֹ שֶׁאַסְבִּיר, וְהוּא: שה' דָּן מַכֶּה עַבְדּוֹ אוֹ אֲמָתוֹ הַכְּנַעֲנִים שֶׁחִסְּרוֹ בִּשְׁעַת הַהַכָּאָה אֶחָד מֵרָאשֵׁי אֵבָרִים ־ שֶׁהוּא יוֹצֵא לַחָפְשִׁי; וְהָיָה אֵפוֹא עוֹלֶה בְּדַעְתֵּנוּ, שֶׁכָּךְ הוּא בְּאָמָה עִבְרִיָּה מִכָּל שֶׁכֵּן, וְשֶׁהִיא אִם חִסְּרָהּ אֶחָד מֵרָאשֵׁי אֵבָרִים יוֹצֵאת לַחָפְשִׁי ־ לְפִיכָךְ שָׁלַל מִמֶּנָּה דִּין זֶה בְּאוֹמרוֹ: ''לֹא תֵּצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים'', כְּאִלּוּ אָמַר: אֵין חוֹבָה לְהוֹצִיאָהּ לַחָפְשִׁי כְּשֶׁמְחַסְּרָהּ אֵבָר מֵאֲבָרֶיהָ ־ הִנֵּה זוֹ שְׁלִילַת דִּין מְסוּיָּם מִמֶּנָּה, אַךְ לֹא אַזְהָרָה. וְכָךְ פֵּירְשׁוּ מוֹסְרֵי הַקַּבָּלָה וְאָמְרוּ בִּמְכִילְתָּא: ''לֹא תֵּצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים'' ־ אֵינָהּ יוֹצְאָה בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכְּנַעֲנִים יוֹצְאִים. הִנֵּה נִתְבָּאֵר לְךָ, שֶׁזּוֹ שְׁלִילַת דִּין מְסוּיָּם הַנִּשְׁלָל מִמֶּנָּה, לֹא שֶׁהוּא הִזְהִיר עַל הַדָּבָר. וְאֵין הֶבְדֵּל בֵּין אוֹמְרוֹ: ''לֹא תֵּצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים'' וּבֵין אוֹמְרוֹ: ''לֹא יְבַקֵּר הַכֹּהֵן לַשֵּׂעָר הַצַּהוֹב טָמֵא הוּא'' (וַיִּקְרָא יג, לו), שֶׁהוּא שְׁלִילָה מוּחְלֶטֶת, לֹא אַזְהָרָה; וְהוּא שֶׁבָּא לְהוֹדִיעֵנוּ: שֶׁעִם סִימָן זֶה אֵינוֹ צָרִיךְ הֶסְגֵּר וְלֹא יְהַסֵּס, כִּי הוּא טָמֵא.

וְכֵן אָמְרוֹ: ''לֹא יוּמְתוּ כִּי לֹא חוּפָּשָׁה'' (וַיִּקְרָא יט, כ) ־ לְפִי שֶׁהוּא גַּם כֵּן שְׁלִילָה וְלֹא אַזְהָרָה. שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר: שֶׁאֵינָם חַיָּיבִים מִיתָה כֵּיוָן שֶּׁלֹא נִשְׁלְמָה חֵרוּתָהּ, וְאֵין לְתַרְגֵּם אֶת זֶה וְלוֹמַר ''לֹא יֻקְתַּלָא'' (אַל יֵהָרְגוּ), שֶׁבְּכָךְ יָצָא מֵעִנְיַין הַשְּׁלִילָה לְעִנְיַין הָאַזְהָרָה. כִּי אָמְרוֹ כָּאן: ''לֹא יוּמְתוּ כִּי לֹא חֻפָּשָׁה'' כְּמוֹ אָמְרוֹ: ''אֵין לְנַעֲרָה חֵטְא מָוֶת'' (דְּבָרִים כב, כו), שֶׁשָּׁלַל מִמֶּנָּה חִיּוּב הַמִּיתָה בִּגְלַל הָאוֹנֵס; כָּךְ שָׁלַל מֵהֶם כָּאן חִיּוּב הַמִּיתָה בִּגְלַל הָעַבְדוּת, כְּאִילּוּ אָמַר: אֵין לָהֶם חֵטְא מָוֶת, כִּי לֹא חוּפָּשָׁה.

וְכֵן אָמְרוֹ: ''וְלֹא תִּהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ'' (בַּמִּדְבָּר יז, ה) , הוּא שְׁלִילָה. וּפֵרְשׁוּ חֲכָמִים שֶׁהוּא שְׁלִילָה וּבֵרְרוֹ עִנְיָנוֹ וְאָמְרוּ: שֶׁהוּא יִתְעַלֶּה הִשְׁמִיעָנוּ שֶׁכָּל הַיּוֹצֵא וְטוֹעֵן עַל הַכְּהוּנָּה וִיבַקְשָׁהּ לְעַצְמוֹ , לֹא יֶאֱרַע לוֹ מַה שֶׁאֵרַע לְקֹרַח וַעֲדָתוֹ, כְּלוֹמַר: הַבְּלִיעָה וְהַשְּׂרֵפָה , אֶלָּא יִהְיֶה עָנְשׁוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ, כְּלוֹמַר: הַצָּרַעַת; וְזֶהוּ אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה אֵלָיו: ''הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ'' (שְׁמוֹת ד, ו); וְהֵבִיאוּ רְאָיָה מִמַּה שֶׁאֵרַע לְעוּזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁמָּצָאנוּ דֵּעָה אַחֶרֶת שֶׁל חז''ל בַּגְּמָרָא סַנְהֶדְרִין, וְהוּא אוֹמְרָם: כָּל הַמַּחֲזִיק בְּמַחֲלוֹקֶת עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ'' , הֲרֵי זֶה עַל דֶּרֶךְ הַתּוֹכָחָה, לֹא ש־ [כָּךְ] פְּשָׁטֵהּ דִּקְרָא בְּעִנְיָין זֶה; אֲבָל הָאַזְהָרָה עַל עִנְיָין זֶה נִכְלֶלֶת תַּחַת לָאו אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁאֲבָאֵר בִּמְקוֹמוֹ.

אֵין אֵפוֹא שׁוּם דָּבָר שֶׁעַל יָדָיו אֶפְשָׁר לְהַבְדִּיל בֵּין הַשְּׁלִילָה לְאַזְהָרָה חוּץ מִמּוּבַן הַדְּבָרִים, אֲבָל לֹא מִן הַמִּילָה, כֵּיוָן שֶׁמִּילַת הַשְּׁלִילָה וְהָאַזְהָרָה בְּעִבְרִית מִילָה אַחַת, וְהִיא מִילַת ''לֹא''. וְלָכֵן הֻכְרַח, שֶׁלַּמְּעַיֵּן תְּהֵא הֲבָנָה בְּמוּבָן הַדְּבָרִים וְאָז יַרְגִּישׁ בְּקַלּוּת אֵיזֶה לָאו הוּא שְׁלִילָה וְאֵיזֶה לָאו הוּא אַזְהָרָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּיאַרְנוּ מִקּוֹדֶם.

וּכְבָר הֵעִירוּ [חֲכָמִים], עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, עַל עִנְיָין זֶה בְּמַה שֶׁמָּצָאנוּ אֶצְלָם בְּמַחֲלוֹקֶת שֶׁנָּפְלָה בֵּינֵיהֶם בְּלָאו מִן הַלָּאוִוין אִם הוּא שְׁלִילָה אוֹ אַזְהָרָה, וְזֶה בְּאָמְרוֹ יִתְעַלֶּה עַל חַטָּאת הָעוֹף: ''וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ מִמּוּל עָרְפּוֹ וְלֹא יַבְדִּיל'' (וַיִּקְרָא ה, ח). הִנֵּה תַּנָּא דִּידָן, וְהוּא הַמְדַבֵּר בַּמִּשְׁנָה , סוֹבֵר שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה, וְלָכֵן הוּא אוֹמֵר: אִם הִבְדִּיל ־ פָּסַל. יוֹצֵא לְפִי זֶה שֶׁהַלָּאו הַזֶּה יִהְיֶה מִצְוַות לֹא תַּעֲשֶׂה; שֶׁכֵּן כְּשֶׁהִבְדִּיל אֶת הָרֹאשׁ פָּסַל, כְּאִילּוּ הִקְרִיב שְׂאוֹר אוֹ דְּבַשׁ. אֲבָל ר' אֶלְעָזָר בר' שִׁמְעוֹן סוֹבֵר, שֶׁהַלָּאו הַזֶּה שְׁלִילָה וְלֹא אַזְהָרָה, וְשֶׁפֵּירוּשׁ אָמְרוֹ: ''לֹא יַבְדִּיל'' ־ אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַבְדִּיל הָרֹאשׁ, אֶלָּא מַסְפִּיק שֶׁיַּחְתּוֹךְ אוֹתוֹ בְּאֵיזֶה שִׁיעוּר, וּלְפִיכָךְ אִם הִבְדִּיל ־ כָּשֵׁר לְפִי דַּעְתּוֹ.

וְכָךְ אָמְרוּ בַּגְּמָרָא זְבָחִים: אוֹמֵר הָיָה ר' אֶלְעָזָר בר' שִׁמְעוֹן: שָׁמַעְתִּי שֶׁמַּבְדִּילִין בְּחַטָּאת הָעוֹף; מַאי ''לֹא יַבְדִּיל'' , אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַבְדִּיל. וְהִקְשׁוּ עַל דְּבָרִים אֵלּוּ וְאָמְרוּ: אֶלָּא מֵעַתָּה, גַּבֵּי בּוֹר נַמִּי, דִּכְתִיב: ''וְלֹא יְכַסֶּנּוּ'' (שְׁמוֹת כא, לג), הָכִי נַמִּי דְּאֵינוֹ צָרִיךְ לְכַסּוֹת?! וְהָיְתָה הַתְּשׁוּבָה: הָתָם דִּכְתִיב: ''בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם'' , מִכְּלַל דְּבָעֵי כִּסּוּי.

הִנֵּה נִתְבָּאֵר, שֶׁמְּבִיאִים רְאָיָה מִמּוּבַן הַדְּבָרִים, אִם זוֹ שְׁלִילָה אוֹ אַזְהָרָה. וְנִתְבָּאֵר עוֹד שֶׁאָמְרוֹ ''לֹא יַבְדִּיל'' ־ מִצְוַות לֹא תַּעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה הַמִּשְׁנָה.

וּמִכָּאן יִתְבָּאֵר שֶׁאָמְרוּ בְּעוֹלַת הָעוֹף: ''וְשִׁסַּע אוֹתוֹ בִכְנָפָיו לֹא יַבְדִּיל'' (וַיִּקְרָא א, יז), אֵין לִמְנוֹתוֹ, לְפִי שֶׁהוּא שְׁלִילָה, הוֹאִיל וּלְדִבְרֵי הַכֹּל: אִם הִבְדִּיל ־ כָּשֵׁר. שֶׁכֵּן, כֵּיוָן שֶׁאָמַר בְּעוֹלַת בְּהֵמָה: ''וְנִתַּח אוֹתוֹ לִנְתָחָיו'' (שָׁם א, יב), הָיָה עוֹלֶה בְּדַעְתֵּנוּ, שֶׁגַּם עוֹלַת הָעוֹף כָּךְ, וּלְפִיכָךְ אָמַר: אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַבְדִּיל, אֶלָּא וְשִׁסַּע בִּלְבַד; וְאִם הִבְדִּיל ־ כָּשֵׁר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ.

עוֹד מִכְּלַל הַלָּאוִוין הָאֵלֶּה [שֶׁהֵם בְּגֶדֶר] שְׁלִילָה אָמְרוֹ: ''כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יָחֳרַם מִן הָאָדָם לֹא יִפָּדֶה'' (שָׁם כז, כט), וְיִתְבָּאֵר לְךָ שֶׁזּוֹ שְׁלִילָה ־ לֹא אַזְהָרָה ־ אִם תֵּדַע מַהוּ מוּבָן הַדָּבָר הַזֶּה, וְהוּא: הַכָּתוּב כְּבָר דָּן בְּדָמִים קְצוּבִים בָּעֲרָכִים לְפִי גִּיל הַנֶּעֱרָךְ וּלְפִי הֱיוֹתוֹ זָכָר אוֹ נְקֵבָה, אֵין הֶבְדֵּל בְּעִנְיָין זֶה בֵּין שֶׁאָמַר: ''עֶרְכִּי עָלַי'', אוֹ ''עֵרֶךְ פְּלוֹנִי עָלַי'' הֲרֵי אָנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ הַפְּלוֹנִי מַה הוּא וּמַה גִּילוֹ, וִישַׁלֵּם בְּהֶתְאֵם לְכָךְ. וְאִם הַנֶּעֱרָךְ הוּא אָדָם שֶׁנִּתְחַיֵּיב מִיתַת בֵּית דִּין וְנִפְסַק דִּינוֹ, וְאַחַר גָּמַר דִּינוֹ אָמַר מִי שֶׁהוּא: ''עֵרֶךְ זֶה עָלַי'' ־ הֲרֵי זֶה לֹא יִתְחַיֵּיב לְשַׁלֵּם כְּלוּם, לְפִי שֶׁהוּא חָשׁוּב כְּמֵת שֶׁאֵין לוֹ עֵרֶךְ מֵעֵת שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ. וְזֶהוּ הָעִנְיָין שֶׁרָצָה בְּאָמְרוֹ ''לֹא יִפָּדֶה'', כְּלוֹמַר: אֵין לוֹ פִּדְיוֹן, שֶׁיִּצְטָרֵךְ אוֹתוֹ הַמַּעֲרִיךְ לְשַׁלֵּם. וְזֶהוּ דִּין מִדִּינֵי הָעֲרָכִים וְהִלְכוֹתָם שֶׁזְּכָרוֹ הַכָּתוּב, אֲבָל אֵינוֹ אַזְהָרָה. וּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה: הַגּוֹסֵס וְהַיּוֹצֵא לַהֲרֹג לֹא נִדָּר וְלֹא נֶעֱרָךְ. וּפֵירַשׁ הַתַּלְמוּד, שֶׁזֶּה בִּתְנַאי שֶׁיְּהֵא יוֹצֵא מִבֵּית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל לֵהָרֵג.

וּלְשׁוֹן הַמְּכִילְתָא : חַיָּיבֵי מִיתַת בֵּית דִּין אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יָחֳרַם מִן הָאָדָם לֹא יִפָּדֶה מוֹת יוּמָת''.

הִתְבּוֹנֵן בְּדִיּוּק הַלָּשׁוֹן וּבְעוֹמֵק הָעִיּוּן בָּהּ, אֵיךְ בֵּיאֲרוּ שֶׁהַלָּאו הַזֶּה שְׁלִילָה וְלֹא אַזְהָרָה בְּאוֹמְרָם: ''אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן'' וְלֹא אָמְרוּ: ''אֵין פּוֹדִין אוֹתָם''. אֶת הָעִנְיָין הַזֶּה עַצְמוֹ בֵּיאֲרוּ בְּסִפְרָא בְּפָרָשַׁת עֲרָכִים וְאָמְרוּ: מִנַּיִן לְמְחוּיְּבֵי מִיתַת בֵּית דִּין לְאֶחָד שֶׁאָמַר ''עֶרְכּוֹ עָלַי'', שֶׁלֹּא אָמַר כְּלוּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''לֹא יִפָּדֶה'', כְּלוֹמַר: מִנַּיִן שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב עֵרֶךְ.

וּכְבָר בֵּיאַרְנוּ עִנְיָין זֶה בְּתַכְלִית הַבֵּיאוּר עַד שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, שֶׁלֹּא נִשְׁאַר דָּבָר מְסוּפָּק אֲפִלּוּ לֹא לִקְשֵׁה הַהֲבָנָה שֶׁבִּבְנֵי אָדָם.

כֵּיוָן שֶׁדִּיבַּרְנּו בְּעִנְיָין זֶה, דַּע שֶׁהַמִּילִּים הַמְּשַׁמְּשׁוֹת בַּתּוֹרָה לְאַזְהָרָה הֵן אַרְבַּע מִילִּים, וְכָל מַה שֶׁהִזְהִיר עָלָיו בְּאַחַת מֵאַרְבַּע אֵלּוּ נִקְרָא: מִצְוַות לֹא תַּעֲשֶׂה. וְהֵן: הִשָּׁמֶר וּפֶן, אַל וְלֹא. וּבַפֵּירוּשׁ אָמְרוּ: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: הִשָּׁמֶר, פֶּן וְאַל וְלֹא ־ אֵינוֹ אֶלָּא מִצְוַות לֹא תַּעֲשֶׂה.

אֲבָל נִשְׁאַר לָנוּ לְבָאֵר דָּבָר אֶחָד, שֶׁבּוֹ תִּשְׁלַם כַּוָּונַת הַשַּׁעַר הַזֶּה, וְהוּא: שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁסּוּפַּר בַּתּוֹרָה וְהוּטַּל עָלֵינוּ שֶׁנַּכְרִיז: לֹא עָשִׂינוּ דָּבָר מְסוּיָּם , כְּלוֹמַר: שֶׁנִּשְׁלוֹל מֵעַצְמֵנוּ מַעֲשֶׂה פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי , הֲרֵי אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה נִמְנֶה מִכְּלַל מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, אַף עַל פִּי שֶׁהַלָּאו שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ הוּא שְׁלִילָה וְלֹא אַזְהָרָה. כִּי מִשֶּׁהִטִּיל עָלֵינוּ שֶׁנִּשְׁלוֹל מֵעַצְמֵנוּ וְנֹאמַר: אֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כָּךְ וְלֹא עָשִׂיתִי כָּךְ , נוֹדַע בְּהֶכְרֵחַ, שֶׁעָשִׂיתָ אוֹתוֹ הַכָּךְ וְכָךְ מוּזְהָרִים עָלֶיהָ, וְזֶה כְּגוֹן שֶׁחִיַּיבְנוּ הַכָּתוּב שֶׁנֹּאמַר: ''לֹא אָכַלְתִּי בְאוֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִּעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת'' (דְּבָרִים כו, יָ) , מַשְׁמַע מִזֶּה: שֶׁכָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה מֵאֵלּוּ מוּזְהָרִים עָלָיו, וְיִתְבָּאֵר זֶה בִּמְקוֹמוֹ, כְּשֶׁנְּדַבֵּר עַל מִצְווֹת אֵלּוּ.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source